הסיפור שלי

לא פעם שואלים אותי: "אז איך בעצם התחלת עם כל העניין הזה של סיפורי חיים?"


אז ככה זה התחיל: שני הורים עליזים וצעירים, בת בכורה, קיבוץ. העניין הזה עם הקיבוץ הוא חשוב. למה? עוד נחזור לזה בהמשך.


אח"כ קרה מה שקורה בדרך-כלל: גדלתי ובגרתי, סיימתי תיכון, צבא, לימודים וסימנתי "וי" גם ברובריקות של קריירה, זוגיות והקמת משפחה.

לאחר (בעצם, עוד לפני...) נישואיי פגשתי במטבחה של חמותי, ילידת גרמניה. טעמים חדשים, עדינים ונעימים. במשך שנים טעמתי ותיעדתי: ביקשתי (וקיבלתי) מתכונים בכתב ידה, צילמתי ושמרתי בספר מתכונים מיוחד. בשנת 2010 יצא לאור "ספר המתכונים של אניטה", קו-פרודוקציה משפחתית למהדרין שלה הייתי שותפה.


עיצוב: הדס טפיאס

בשנת 2012 הוצאתי לאור את הספר "כאור בשולי הענן" המביא את סיפור חייהם של סבתי מרים רוט (נאור) וסבי אורי נאור ז"ל. תהליך יצירת הספר היה עבורי סוג של התגלות. הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות: לשמוע, לתעד ולכתוב סיפורי חיים.


עיצוב: הדס טפיאס

הבנתי גם שאני עומדת להקים עסק עצמאי.

לא פחדתי. ידעתי מה אני רוצה, ידעתי איך אני רוצה. אז התברר לי גם ששום פרט בסיפור החיים האישי שלי אינו מקרי. פתאום הכל התחבר לי: הרקע בעיצוב גרפי, הלימודים האקדמיים, הניסיון המקצועי בשיווק, פרסום, מכירות, טלמרקטינג וניהול.


אז קפצתי למים. הקמתי את "הד - לסיפורים שמשאירים חותם", וזה הצליח! כמעט ארבע שנים אחרי אני "אמא" גאה לכמה עשרות ספרי חיים, תוצר של ניהול תהליך תיעוד מתודולוגי מקצועי ומאומץ, תולדה של האמון שנתנו בי אנשים נפלאים שחלקו עמי את אוצרם היקר מכל - סיפור חייהם.


ועכשיו הבלוג שלי: "סיפור.חיים".


אז מה יהיה לנו כאן?

סיפורי חיים, אלא מה? בלבוש גמיש לכל גיל, תוסס, צבעוני וקולח.

ביטוי לצורך העמוק שלי לקחת את המונח "סיפור חיים", לאוורר ולמתוח אותו הלאה, לעבר אופקים רחוקים ומטרות חדשות.

למה? כי למדתי שלסיפור חיים אין גיל, ושההווה והעתיד שלנו מקורם תמיד בסיפור חיינו. כי הבנתי, שאם נכיר את הסיפור שלנו ונעז להתחבר אליו, נהיה אנשים שמחים יותר, יצרניים יותר. כי משהו בחיבור העמוק והאותנטי לבסיס, לתרבות, למקום שבתוכו צמחנו, מוציא מאתנו את הטוב ביותר.

הבטחתי הסבר בקשר לקיבוץ - אז הנה, זה מגיע:

הדבר הראשון שלומדים כל קיבוציניק/ית הוא לא לעשות מעצמם עניין. למה? ככה זה. חוק בלתי כתוב אך טבוע לעומק ולנצח במי שהחלו את חייהם באזורי הלינה המשותפת.

ככה שלגמרי לא קל לי לבוא עכשיו עם הבלוג הזה ולהגיד: הנה אני! כאן, על הבמה.


אז למה בכל זאת? כי אם יש משהו שלמדתי בחיים, זה שהדברים הכי טובים קורים לנו כאשר אנחנו עוזבים את אזורי הנוחות שלנו. זה לא תמיד קל. תמיד יש לזה מחיר. אבל בסוף זה משתלם.


אז עכשיו אני כאן. על הבמה. יוצאת למסע חיים. ואתם מוזמנים להצטרף.


לעמוד הבית של הבלוג לחצו כאן.





אהבתם? מזמינה להירשם לבלוג ולקבל עדכונים במייל על פוסט חדש