חמש תמונות וסיפור - עדי הלמן

חמש תמונות וסיפור

^.^.^.^.^

עדי הלמן

עדי הלמן | צילום: עדי הלמן

מי אני/מה אני?

עדי (40) נשואה לאיל (43) ואמא לארבעה בנים: אימרי (11), מעין (7), מורי (4), הללי (חודש וחצי).

בוגרת המחלקה לצילום בבצלאל ותואר שני בקולנוע באונ' תל-אביב.

צלמת מותגים, לייפסטייל וילדים, מנחת סדנאות לצלמים מקצועיים ולהורים.

בימאית, זוכת פרס "דוק אביב" לשנת 2006 על הסרט "יהונתן" שהוקרן וזכה בפרסים בפסטיבלים שונים ברחבי העולם.

......................................................................

1

התמונה היחידה שיש לי שבה כולנו מופיעים | אלבום פרטי

ילדות

אנחנו חמישה. בתמונה יואב אחי הקטן מתבשל לו בבטן של אמא שלי, ומבחינתי כולנו יחד בתמונה אחת. אני במקום הכי טוב, על הידיים של אמא.

היתה לי ילדות עם המון תזוזות, שינויים ומעברים ורוב הזמן חיפשתי להרגיש מחוברת, למצוא את המקום שלי. המסלול המוכר של כולם לא דיבר אלי והייתי עסוקה בשאלה אחת גדולה "מי אני?"

זו התמונה היחידה שיש לי שבה כולנו מופיעים.

הרבה דברים גרמו לי להיות צלמת. יכול להיות שזה אחד מהם.

......................................................................

2

איל והמטבוחה | אלבום פרטי

איל

נפגשנו בבצלאל.

השיחה הראשונה שלנו הייתה על המדרגות של האוניברסיטה, מהר מאוד הוא סיפר על המטבוחה של סבתא שלו ואני שאלתי "מה זה מטבוחה" - והתאהבתי.

בחום, בפשטות, בסירים ובכישרון.

שנים אחר כך גיליתי שהוא האבא הכי טוב שיכול להיות, שהוא נדיב ומפרגן מעל כל דמיון וחוץ מללדת אותם – הוא לגמרי עושה הכל.

יחד איתי כמובן.

......................................................................

3

שלא תגידי שלא נחתְ | צילום: איל גזיאל

מציאות ודמיון

כשהייתי ילדה דמיינתי המון. איך החיים שלי יהיו כשאגדל, עם מי אתחתן, איזה משפחה תהיה לי, מה אעשה ואיך יראה הבית שלי.

במציאות - זה נראה ככה.

לפני שנתיים, בשבת אחר-הצהרים, נרדמתי על הספה בסלון כשסביבי שלושה בנים, מלאים באנרגיות ושמחת חיים. כשהתעוררתי קיבלתי מאיל במתנה את התמונה הזו ישר לוואטצאפ עם המשפט: "כמה את יפה" וגם: "שלא תגידי שלא נחתְ".

אח-אח, חיי הזוהר, בדיוק מה שדמיינתי.

......................................................................

4

המובן מאליו | צילום: עדי הלמן

מכונת הכביסה

הדבר הלא צפוי שנכנס לחיי.

חודשיים בבית, בהפסקה שהכי לא אופיינית לי, אני עוצרת בפעם הראשונה.

עוצרת כדי להבין מה קרה ולמה, ובעיקר מה עושים עכשיו.

חודשיים אחרי שאיבדתי הריון יקר כל-כך, של ילדה שגדלה אצלי ברחם, הריון לא מתוכנן ושמחה גדולה, ופתאום בום. רכב נכנס לנתיב שלי והתנגש בי חזיתית. תאונה בשבוע 19. לידה שקטה.

ברגע מכונן של שקט אני רואה את מכונת הכביסה. כמה יופי יש בה. מיד מצלמת, ותוך כדי מבינה שעכשיו נולדה לה סדנת צילום מיוחדת במינה "לראות את המובן מאליו".

והילדה הזו? היא כל הזמן איתי. מדריכה אותי ומלווה אותי בדרך שלי.

......................................................................

5

בן אחרי בן אחרי בן אחרי בן | צילום: עדי הלמן

הבנים שלי

חשבתי שאצלי הכל מתוכנן, שאני יוצרת את המציאות שלי ואז הם הגיעו.

בן אחרי בן אחרי בן אחרי בן.

והם נפלאים ומלמדים אותי כל יום להרפות, לא לקחת דברים כל כך ברצינות ולראות את החיים באופן הכי פשוט שיש. בלי מורכבות.

הצילום הזה שלהם מחבר את הכל - את האוצרות הכי יקרים שלי עם הסגנון והגישה שלי.

......................................................................

קראתם? - דברו אלי. אשמח מאוד לתגובותיכם.

אולי תרצו לראות גם את חמש התמונות של נתלי תמיר

תמיד כיף לקרוא ראשונים! הירשמו לבלוג שלי כאן למטה - הפוסט הבא כבר בדרך אליכם.


אהבתם? מזמינה להירשם לבלוג ולקבל עדכונים במייל על פוסט חדש

© 2023 by Salt & Pepper. Proudly created with Wix.com