חמש תמונות וסיפור - חגית אזולאי-רוזנס

חמש תמונות וסיפור

^.^.^.^.^

חגית אזולאי-רוזנס

חגית אזולאי-רוזנס | צילום: נעה זני

מי אני/מה אני

חגית אזולאי-רוזנס. בת 45, נשואה לאופיר ואמא של ניצן (7) ואביגיל (4), כיום גרה בקליפורניה, ארה"ב.

בהשכלתי אני מתרגמת. עסקתי בתרגום כעצמאית במשך שנים רבות, עד שגיליתי עולם ומלואו שנקרא Art Journaling (יומנים חזותיים). התחלתי להתעמק בו, ובהדרגה עברתי להנחיית סדנאות בתחום במשרה מלאה.

היום אני יוצרת ומלמדת נשים לפתח שפה יצירתית באמצעות עבודה ביומן חזותי (Art Journal). המטרה שלי היא להראות לנשים את הדרך ליצירה חופשית ומהנה דרך גילוי וחקירה, התנסות בחומרים וטכניקות חדשות, והנאה מהתהליך הזה.

................................................................

1

בתמונה: אמא שלי, אחי אסף ואחותי רחלי בטיול בקניה.

נעדרים מהתמונה: אבא שלי שצילם ויעל אחותי שטרם נולדה | אלבום פרטי

עולם ללא גבולות

נולדתי בחיפה. בגיל שנתיים כבר ביקרתי בטהראן בעקבות העבודה של אבי, וכשהייתי בת חמש עברנו לגור בניגריה, אפריקה.

גרנו בניגריה עשר שנים, שבמהלכן טיילנו גם בכל רחבי העולם. למדתי בבי"ס אמריקאי, גדלתי עם ילדים מכל העולם, והיו לנו חיים מלאי הרפתקאות. דיברתי עברית, צרפתית ואנגלית, ובבית הספר למדנו גם ספרדית.

מגיל צעיר מאוד רציתי להיות מתרגמת, ומיד אחרי הצבא התחלתי ללמוד כדי להגשים את חלומי. יש לי תואר ראשון בספרות אנגלית, תעודת תרגום, ולמדתי גם לתואר שני במחקר תרבות.

במהלך השנים עסקתי בתרגום טכני ושיווקי. עסקתי בלוקליזציה, עבדתי ב"ידיעות אחרונות" כמתרגמת חדשות החוץ, הרציתי באוניברסיטאות בקורסי תרגום, פיתחתי ביחד עם שותף תוכנה למתרגמים, כתבתי בלוג תרגום מצליח, ונהניתי מאוד לחיות את עולם התרגום, כתחביב וכמקצוע.

................................................................

2

כמו ילדה בחנות ממתקים התנסיתי בכל אמנות אפשרית | צילום: אילאיל זיו

מעברים

בגיל 30 הכרתי את אופיר בעלי, ודרכו נחשפתי לצילום. מהר מאוד קניתי מצלמה דיגיטלית, ובזכותה התחלתי לראות את העולם. צילמתי המון, והצילום היה דלת הכניסה שלי לעולם שלם של יצירה.

הגילוי של העולם החדש והמופלא הזה היה מאוד מפתיע ומרגש עבורי. התחלתי לקנות חומרי יצירה, מכחולים וצבעים. כמו ילדה בחנות ממתקים התנסיתי בכל אמנות אפשרית: ליבוד, תפירה, ציור, עיסת נייר ועיצוב אלבומים. נסעתי עד הולנד וארה"ב והשתתפתי בסדנאות. במקביל, התחלתי להנחות סדנאות יצירה קטנות. בהתחלה לחברות, ועם הזמן גם לקהל רחב יותר.

................................................................

3

הלידות של הילדים היו גם הלידה שלי כיוצרת | צילום: חגית אזולאי-רוזנס

לידות

בגיל 37 התחתנתי ולאחר מכן ילדתי את ניצן ואביגיל. הלידות של הילדים היו באיזשהו מקום גם לידה של עצמי כיוצרת, ושל העסק החדש שלי.

היה לי מאוד קשה לוותר לחלוטין על עסק התרגום, אך לאורך השנים העיסוק באמנות תפס מקום גדול יותר ויותר בחיי, ולאחר שילדתי את אביגיל, הבנתי שהגיע הזמן להיפרד מעולם התרגום.

האהבה הזו תבער בתוכי לנצח, אבל הבנתי שהיצירה ממלאת חלק גדול יותר בחיי, ואני יכולה כבר להתפנות אליה. הודעתי ללקוחות שלי שאני עושה הסבה, והחלתי ללמד סדנאות יצירה במשרה מלאה.

מאוחר יותר גם פתחתי בכפר-סבא סטודיו משלי, מחוץ לבית; מקום שיכולתי לעבוד וללמד בו, והייתה לי בו גם חנות קטנה וקסומה.

תוך כדי העבודה בסטודיו החדש, אופיר קיבל הצעה ממקום העבודה שלו לעבור לגור בקליפורניה, ובדיוק שנה מיום פתיחת הסטודיו, סגרתי אותו ועברנו לקליפורניה.

................................................................

4

אני אוהבת את המשפחה הקטנה והמשוגעת שלי בכל לבי | אלבום פרטי

רילוקיישן

את התמונה הזאת שלח לי בעלי לפני כשבוע, בזמן שאני הייתי בסדנה, והוא והילדים בילו יחד. ככה הם - משוגעים ומשגעים.

ילדים זה לא קל. זה הדבר הכי קשה שיש, ואיזה כיף שיש לי את העולם שלי, את היצירה והיומנים שלי, כי אחרת הייתי משתגעת. אני אוהבת את המשפחה הקטנה והמשוגעת שלי בכל ליבי, אבל זקוקה גם לזמן משלי, שמוקדש ליצירה.

אנחנו גרים היום בארה"ב, ולא יודעים כמה זמן נישאר כאן. הגענו בשביל ההרפתקה, ואנחנו חיים אותה, עם כל הקושי והמורכבות הכרוכים במעבר דרמטי שכזה ליבשת אחרת באמצע החיים.

יש לי סטודיו ביתי, צבעוני ומקסים שאני מאוד אוהבת, ואני עובדת ומלמדת בו.

................................................................

5

כשנתקלתי במושג יומן חזותי, זה היה ממש כמו להגיע הביתה | אלבום פרטי

היומן החזותי (Art journaling)

לאורך כל שנות הילדות שלי, כתבתי יומן אישי. יש לי מחברות שלמות מלאות בחוויות שכתבתי, לצד גזירים מ"מעריב לנוער", פתקים ומכתבים שקיבלתי מהמשפחה בארץ, ציורים שציירתי, פרחים שייבשתי בין העמודים ומזכרות שהדבקתי.

כשהתחלתי ליצור ונתקלתי במושג היומן החזותי, זה היה ממש כמו להגיע הביתה. תמיד היה קיים בי הצורך לתעד ולעבד דברים דרך כתיבה, הדבקה ושרבוטים, והנה - מסתבר שיש לזה שם!

התחלתי להתעניין, לקרוא, ללמוד ולחקור את הנושא, ובניתי סדנת עומק בת שישה מפגשים שבה אני בעצם מלמדת נשים ליהנות מיצירה ויצירתיות אישית.

לסדנאות שלי מגיעות נשים, שרוצות לעסוק באמנות, אבל חוששות מסיבות שונות. אני מאמינה שכל אחת יכולה. בתוך הסדנאות, אנחנו עוברות ביחד תהליך של הנאה מהיצירה והיפרדות מאמונות מגבילות ומשתקות, בעקבות המפגש עם עצמנו בין דפי היומן שלנו.

זהו תהליך מרתק ומרגש מאוד עבורי, בכל פעם חדש.

................................................................

אהבתם את חמש התמונות של חגית? - דברו אלי. אשמח מאוד לתגובותיכם.

אולי תרצו לקרוא גם על חמש התמונות של גליה שמחאי

כל הפרטים על יום העיון "מעטֶפֶת התוֹכן", שבו אלמד אתכן איך לראיין עבור העסק והבלוג שלכן - כאן

תמיד הכי כיף לקרוא ראשונים. הירשמו לבלוג שלי כאן למטה - הפוסט הבא כבר בדרך אליכם!


אהבתם? מזמינה להירשם לבלוג ולקבל עדכונים במייל על פוסט חדש

© 2023 by Salt & Pepper. Proudly created with Wix.com